אומנית הקרמיקה – לורי גולדשטיין

שם האומנית הקרמיקאית: לורי גולדשטיין

מאז ומתמיד נמשכתי לעבודות אומנות ועבודות יד, לצערי היו שנים שהתרחקתי מהתחום, אך מאז שאני עוסקת כמעצבת בתים סקרנותי עלתה. בחיפושי של חפצי אומנות ללקוחות גיליתי כמה התחום הזה בארץ אינו גלוי מספיק לכלל ולמעצבים בפרט.

החלטתי לצאת לדרך עם פרויקט חשיפה של אומנים מהארץ, למען לקוחותי ולמען האומנים עצמם, לתת להם כאן במה, בבלוג הצנוע שלי, שתהיה נגישות למעצבים או לקהל שוחר אומנות להגיע לבלוג, לשוטט בו ואולי למצוא את אשר חשקה נפשם.

הכירו את הסנונית הראשונה, לורי גולדשטיין. התאהבתי בה מיד דרך התמונות שלה בשיטוטי באינסטגרם כשראיתי את כלי הקרמיקה שלה. בכל פעם שהיתי נתקלת בתמונות שלה, נעצרה לי האצבע והתבוננתי בכלים, בתמונה ובקופוזציה דקות ארוכות.

הכלים שלה מרגשים אותי, אני רואה בהם פריטי אומנות, הם בעלי גימור אסטטי מוקפד מאוד בשילוב טביעת יד אנושית.

למרות קשיחות החומר בתוצר הסופי, הכלים שלה עדינים ובעלי מראה רך, שמיד עולה הרצון לגעת ולחוש אותם.

לורי לא עובדת על אובניים ועדיין מצליחה לשמור על מרקם הכלים חלק כל כך.

חוסר המושלמות במוצרי עבודת יד בניגוד למוצרים הקנויים והתעשייתים, הם אלה המשווים להם אופי ואנושיות כל כך, כך יוצא שכל כלי הוא בעל די אן אי שונה.

נסעתי להפגש עם לורי בסטודיו שלה, הנמצא בחצר ביתה בכרכור. מיד כשנכנסתי זיהיתי סטודיו קרמיקה מסודר ונקי. היו בו כלים לתצוגה ולמכירה וחלקם עוד בתהליך עבודה.

לורי התגלתה לי כאישה צנועה

, בעלת עומקים ולבבית מאוד, היודעת להעריך את כישרונה המיוחד.

הוראות שימוש בכלים:

ניתן לשטוף את כל הכלים במדיח כלים, את כלי האפיה לתנור, למקפיא ולמדיח

במפגש שאלתי אותה מספר שאלות:

איך הגעת לתחום?

לאחר שהשלמתי את לימודי התואר הראשון בעיצוב לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, נסעתי לניו יורק ללמוד רישום וציור, ומשם המשכתי ללימודי תואר שני בעיצוב לתיאטרון באוניברסיטת ניו יורק.

אולם אז קרה משהו ששינה את מהלך העניינים, לקחתי שיעור על אבניים והתאהבתי בחימר, לגמרי.

כדי להפוך את האהבתי למקצוע, עברתי לגור באלפרד, עיירה קטנה, הנמצאת במרחק שבע שעות נסיעה מניו יורק, בחגורת השלג של ארצות הברית, כדי ללמוד קרמיקה באוניברסיטת אלפרד.

היו אלה שנתיים מופלאות של לימודים אינטנסיביים ומרגשים.

מה את אוהבת בחומר?

למדתי מהחומר כמה הטיימינג חשוב, כמה סבלנות היא חשובה וכמה ההקשבה חשובה.מהיכן את שואבת השראה?

השראה נוספת אני לוקחת מעולם החומרים שבטבע למשל כלים בדימוי עץ

מה המסר או הרגש שחשוב לך להעביר לאנשים דרך הכלים?

אני נהנת לראות את הדור השני מגיע לרכוש לביתו את המוצרים שלי שמזכירים להם את בית הוריהם.

לורי מוסיפה:

חישבו על ספל, הכלי האינטימי ביותר שאפשר ליצור. אנחנו מסתכלים עליו, נוגעים בו, ממלאים אותו, אוחזים בו ומקרבים אותו אל שפתותינו לשתייה.

אנחנו נמשכים לספל מסוים ואף נקשרים אליו. משהו במראה ובמגע שלו מדבר אלינו, אפילו ברמה לא מודעת של זכרונות ואסוציאציות.

השימוש בו יהיה מהנה ואולי אף מנחם.

יצירת כלים שימושיים מאפשרת לי את הזכות הנדירה והנפלאה לקחת חלק בחיי אנשים,

בריטואל היומיומי של אכילה ושתייה, כמו גם במפגשים החברתיים של אירוח ואכילה משותפת.

היא מאפשרת לי את ההנאה מעבודה חושנית ומספקת בחימר,

תוך שימוש בכישורי האסתטיים, האמנותיים והטכניים.

לבסוף, היא מאפשרת לי, בצניעות רבה, להיות חלק ממורשת ארוכה

ומתמשכת של יצירת קרמיקה פונקציונלית.

לסיכום בנימה אישית שלי:

כל כלי הוא יחיד ומיוחד, דרכו מועבר מגע ידה העדין.

מאחלת לכל כלי להגיע לידיים ולמשפחה אוהבת

(כל התמונות צולמו ע"י לורי, פרט לתמונה אחת שרשום עליה שם הצלם)

מקווה שנהתם לפחות כמוני,

נפגש שוב באומן וביצירה הבאה

רוית

איפה ניתן לרכוש את המוצרים?

בסטודיו של לורי גולדשטיין 054-6316-222

בחנות מוזאון א"י – רמת אביב (מוז"א)

באתר מרמלדה ואטסי