שילה אומנית יוצרת – מפיחה חיים בחפצים עזובים

הי לכם!

מזמן… לא כתבתי על אומנית יוצרת ונזכרתי כמה אני אוהבת לשמוע את סיפורן, להכנס לעולם של משהו אחר ולכתוב אותו, אז מוזמנים להצטרף אלי לסטודיו מעולם אחר.

קבעתי עם שילה בקיבוץ בו נולדה כפר גליקסון. כבר כשהגיעה לקראתי עם הכלבה ראיתי אותה עם לב מלא בחיוך שמתקדם לעברי.
התיישבנו בביתה הנעים עטופות בקירות עליהם תלויות עבודותיה. ככל שהתקדמה השיחה הרגשתי דרכן שהיא עצמה עוטפת אותי.

שילה מספרת "כבר מגיל שמונה אהבתי לבקר ב"מזבל'ה", זה היה תחביב שלי ושל אבא שלי, כאספן לחפש אוצרות בזבל.

אני מודה שבהתחלה היתה לי קצת רתיעה מהמילה זבל, אבל הצורה ששילה דיברה אותה באופן טבעי ממש, הביאה אותי לחשוב שאצלי הסיפור בראש, ואפשר להסתכל עליו בזוית חדשה ומרגשת. בשבילה זה מקור יצירתה ואין באומנות נכון או לא נכון.

שילה אוספת מכסי מתכת, ברזל ישן, קרשים עזובים ומשופשפים ועליהם היא יוצרת את עבודותיה.

מאין ההשפעות של היצירה שלך?

"הושפעתי בעיקר מהאנשים הקרובים אלי ביותר, אבא שלי הוא אספן נצחי של חפצים ישנים כגון: שענים, מצלמות, כלים אותנטיים מארצות רחוקות. אימי כותבת על החיים וסבתי שהיתה תופרת הוט קוטור, הביאה איתה את השפעות התרבות הארופאית.
כילדה שחיה בקיבוץ בטבע ושיחקה בין שדות, גבעות, נחשפתי לחומרים טבעיים, ענפים, אבנים, קליפות, כל העלומות האלה שזורים היום ביצירותי. בבגרותי למדתי עיצוב חלונות ראווה באנגליה, אך מאז ומעולם יצרתי, צילמתי, כתבתי וציירתי".

מה משך אותך בחומר החלוד?
אני מרגישה שהחומר בחר בי, מהשפעות הילדות שלי התחברתי לחומרים הנטושים, לחתיכות העזובות. יש בי רצון לשנות את גורל החפצים העזובים. דרך היצירה אני מפיחה בהם חיים חדשים.
אנשים מתחברים לחומר הנטוש דרך החיבור למקומות הנטושים בתוכם.
דרך עבודותיי אנשים עוברים ריפוי, הם מתבוננים ביצירות המעלות בהם רגשות, דרכן הן חוזרים להרגיש. הדהוד האנרגיה של היצירה חוזרת אליהם בחזרה.
העבודות תומכות את המתבונן, הבית תומך את האדם, את נפשו ורוחניתו המתפתחות וגדלות בהתאם.

 

איזה תהליך רגשי את עוברת דרך העבודות שלך?
יש בי התרגשות לפני כל יצירה חדשה. לכל חפץ יש את הנשמה המיוחדת לו, מהמקום שממנו הגיע. אני נהנת מגורם ההפתעה, למצוא את הרגש בתוכי בזמן היצירה ובסופו מתפעלת מגורם ההפתעה שלה.
כשאני מסתכלת על החומר הגולמי אני מרגישה אותו כחבר וביחד אוהבת ליצור ולשלוף את היופי הסמוי שמתגלה לי מהחומר, דרכו נולד הרעיון ליצירה.

יש לי סדרת יצירות שכל אחת מתעסקת בנושא אחר, למשל סדרה שנקראת "אהבת אמת" – חיבור נשמתי, לשחרר תלות. כל דמות יש לה את היכולת להשען, אבל לא להיות תלויה באחר.
את הדמויות אני מטעינה באנרגיה וביחד נוצרת משמעות חדשה ביצירה.
דרך היצירה עצמה אני עוברת תהליך רגשי, אני תומכת בחומר והוא תומך בי בחזרה בתחושת בטחון.

בחודשים האחרונים שילה משלבת כתיבה קליגרפית במשטחי הצירה, מוסיפה צפנים והכל בעזרת ציפורן או נוצה ודיו, כמה יפה השילוב, תסתכלו על היצירה המדהימה הזו!

מה עוד מתקיים אצלך בסטודיו?

אני מציגה את היצירות שלי בגלריות ובתערוכות קונספט, בנוסף למכירת היצירות, אני עורכת סדנאות יום למבוגרים, משפחות וקבוצות. יוצאים לסיור משותף לחפש במרחבים ובמחסנים נשוטים וחוזרים ליצור עם החומרים שמצאנו. את אותו הקונספט אני מעבירה במקומות שונים בארץ ובעולם. יש לי הרצאות בשם "כל העולם הוא סטודיו אחד ענק".  יש לי חוגים שנתיים לילדים ליצירה – מאפשרת להם ביטוי וחופש דרך האומנות.

 מילים לסיום ממני

השיחה שלי איתה הוכיחה לי שוב שלאומן יש תכונות מיוחדות, אמיצות ושוברות קונצנזוס, כאומן אתה נדרש להיות קרוב לעצמך ע"מ להשמיע קול ברור ביצירה. שילה בהחלט נמנת עם כל התכונות האלה.

אם אתם סקרנים לשמוע ממנה עוד, להרגיש ולגעת ממש בקרוב 11/12/19 אני מקיימת סיור בפרדס חנה "הבית הזה הוא אני" בו נבקר בסטודיים של האומניות שסקרתי כאן בבלוג ונמצא מה נוגע בנו דרך החומר שאומניות יוצרות.

תמשיכו לעקוב…

אין תגובות

להגיב

הרשמו לבלוג

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.